אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| העתיד שלי יושב במזנון של נטלי |
| שותה בירה קרה על כסאות הפלסטיק הרותחים |
| הוא מפצח גרעינים עם הפועל של אסולין |
| עשרים דקות ברגל צהריים מלוחים |
| זה המרחק מהלשכה אל המטבח שלי |
| או למזנון של נטלי |
| והוא אומר לכולם: "לילדים שלנו יהיו עיניים |
| הכי יפות בעולם" |
| מעבר: |
| העתיד שלי מבטיח כבר כמעט שלוש שנים: |
| "יהיה לנו קצת כסף ונוכל להסתדר" |
| כשאני ככה מתרגזת, הוא מזכיר לי את התכנית: |
| "שלושה בנים ובת אחת ובית עם חצר. |
| אבל תלכי עכשיו לישון ואל תמתיני לי |
| אני הולך לנטלי" |
| והוא אומר לכולם: "לילדים שלנו יהיו עיניים |
| הכי יפות בעולם" |
| מעבר: |
| העתיד שלי יושב על הספה בגופיה |
| נהיתה לו טיפה כרס אבל לי זה לא אכפת |
| ומזיזה יותר קרוב את העיתון עם הדרושים |
| אני שואלת מה אמרו לו והוא לא מחזיר מבט |
| וזה בסדר, זה עדיף אם הוא שותק אצלי |
| מלדבר עם נטלי |
| ולפעמים, באים אלינו חברים והוא שורק |
| פתאום צוחק פתאום צובט ואז משכיח |
| והוא אומר לכולם: "לילדים שלנו יהיו עיניים |
| הכי יפות בעולם" |
| מעבר: |
| x4 |
| סיום כמו הפתיחה |
