אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| עם קשת בשיער כמו שהיינו ילדות |
| כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות |
| הכוכבים הפנו מבט כשהסתכלת |
| איך הבנים בתחתונים יורדים לים |
| שם התמכרת אל האסור, הלא ברור, האי אפשר |
| העד הסוף הזה הטוב המרסק |
| תמיד בלבלת אותם, בטור שרקו מתחת לחלון שלך |
| פרחו בך לחיים אפרסק |
| ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה |
| היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה |
| והסודות היו סודות היו סודות היו שדות |
| רק את נשארת אותו דבר, אותה הקשת בשיער |
| כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות |
| מעבר: |
| מעבר: מעבר: מעבר: מעבר: x2 |
| היה לנו מספר מזל כזה שמבקשים איתו |
| דברים שרק אפשר לחלום בלב |
| והשירים היו עולם שמסתובב כמו קרוסלה |
| הכאב היה כאב היה שמחה |
| גילית איתי את הפריחה הראשונה שלי |
| חיכית איתי בתחנה כשהם הגיעו לאסוף |
| את הבנות הצדדיות של המושב עם שיר קטן |
| ועם סיכוי גדול לשיר אותו בסוף |
| מעבר: |
| x2 |
| ובאותו הסתיו חתרנו באותה סירה |
| היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה |
| והסודות היו סודות היו סודות היו שדות |
| רק את נשארת אותו דבר, אותה הקשת בשיער |
| כמו שהיינו ילדות, נשארת נהר תמיד היו לך שתי גדות |
| קלענו לאותה המטרה |
| היינו שתיים הוא אהב אז כל אחת לפי תורה |
| והפרידות היו צורבות היו שורפות היו יפות |
| רק את נשארת אותו דבר אותו העצב בצוואר |
| כמו שהיינו ילדות, כשהנהר היה נהר והשדות היו שדות |
