פתיחה: |
במטוס סילון |
לארצות הברית רק עם דיילת וענן. |
שתי דקות לנחות |
שתי דקות להמריא, ובין שני אלה יש עוד זמן. |
אז אני פונה לפתע |
לדיילת, ואומר לה: "יש לי שאלה אחת להעביר: |
אם אפשר לחיות למטה, כאילו זה למעלה?" |
הרי היא ציפור שחיה באוויר. |
שתי עיניה מחייכות, "שאלה של השקפה, |
אם חיים יותר נכון, אז לא משנה איפה" |
במטוס סילון, |
בשיחה מקרית, רק עם דיילת וענן. |
שתי דקות לנחות, |
שתי דקות להמריא, באמצע מפזר שינה. |
ונרדם פשוט לקראת ה נחיתה ההיא למטה |
מהרהר קצת בדבריה אם נכון |
שאפשר לחיות למעלה, כאילו זה למטה |
אז למה חגורות הביטחון |
שתי עיניה מרגיעות "שאלה של השקפה |
הקפה יגיע עוד מעט, עוד מעט, אז אל תפחד" |
נההה נה נה נה נה נההה |
נה נה נה נהההה נההה נה נה נה נההה נה נה |
נה נה נה נה נההה נה נה נה נה נההה |
נה נה נה נהההה נההה |
נה נה נה נההה נה נה נה |
במטוס סילון |
לקצר דרכים, ובשיחה להאריך. |
שתי דקות לנחות |
שתי דקות להמריא, הדיילת מוסיפה דברים. |
"אם אתה עובר ת'לילה |
אז סימן שכבר עברת את מרחק הלב מן המחר, |
וחיית קצת למעלה, וחיית קצת למטה |
העיקר חיית כי בסוף תנחת". |
אני מביט בה ומחייך "שאלה של השקפה" |
עכשיו אני יודע, איך היא הציפור במעופה |
נההה נה נה נה נה נההה |
נה נה נה נהההה נההה נה נה נה נההה נה נה |
נה נה נה נה נההה נה נה נה נה נההה |
נה נה נה נהההה נההה |
נה נה נה נההה נה נה נה |
x3 |
מעבר: |
x2 |
במטוס סילון |
לקצר דרכים, רק עם דיילת וענן |