פתיחה: |
כמה מבוכים עוד אעבור בדרך אלייך, |
כמה עוד הרים ועולמות אחריב בלי לזכור |
בים המלחמה אני נלחם לראות את עינייך |
בלי לדעת בכלל אם רוצות הן אותי לראות |
זה החורף השני שאני רץ בדרך אלייך |
הצירים הרטובים |
וערפל מונעים ממני לראות |
ובכל פסיעה בדרך מתפלל לשמוע צלילייך |
צעקות שאומרות שהחרשת קוראות לי לחזור |
פזמון: |
את הקולות, את שברי האדם |
אני אתן לך |
והרוח מציקה לעולם, היא לא תרפה |
אכזבות מתחפשות לתקווה |
כשאני לוחש לך |
שתדעי שאני כבר מזמן מנסה |
אני יושב בתוך הכלוב ומחכה |
לטרוף את פחדייך |
ופעם שדיברנו את אמרת שגדולים הם מאוד |
בתוך גן הזאבים שנערמו לכבוש את חייך |
עוד מגן כאן זאב בחייו לא נשאר מאחור |
פזמון |
מעבר: |
מעבר: |
x4 |
פזמון |