אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| במהלך השיר: |
| ישראל איש מבוגר מאוד |
| הוא שוכב עכשיו בחדר מדרגות |
| לבד |
| ישראל אחד, שכבר לומד שנים |
| על המדף שלו פתוחים |
| אלפי ספרי חייו |
| לישראל יש שניים עשר בנים |
| שכבר מזמן עזבו |
| סטו מהשבילים והם עומדים בצד |
| בצעקה קוראים אליו |
| אבא, עזוב רעיונות גדולים |
| אבא, עזוב אותך מרצונות מתים |
| היום כבר אף אחד לא קורא ספרים |
| אז די |
| פזמון: |
| ישראל, עודו לבד הם פתאום חושבים עליו |
| ועוד רגע הם רצים, שבים אליו |
| מעבר: |
| ישראל איש מבוגר מאוד |
| הוא יושב, בוכה בחדר מדרגות |
| לבד |
| לישראל יש חלומות רעים |
| הוא נכווה בחם וגם בצוננים |
| בלי די |
| הבנים היום בחוץ משתוללים |
| חלקם נותנים הכל, חלקם גם בוזזים |
| וכשהערב בא, שורפים את המילים |
| של אבא |
| וישראל שוקט, הוא ממשיך לכתוב |
| כי מי יודע מתי נשמתו |
| תעזוב אותם |
| פזמון |
| מעבר: |
| הם שבים אליו |
| ישראל איש מבוגר מאוד |
| הוא עומד עייף בחדר מדרגות |
| לבד |
| לישראל יש גם פצעים פתוחים |
| צלקות גדולות |
| במקומות גלויים מדי |
| הבנים היום בחוץ מבוהלים |
| אחריהם רודפים מיליון משוגעים |
| ולך תחזור עכשיו |
| כשאתה בלי אוויר אל א ב א |
| וישראל עכשיו קצת מרגיש לא טוב |
| הוא נפל למשכב וקיצו קרוב אליו |
| פזמון |
| מעבר: |
| הם שבים אליווווו |
| מעבר: |
| מעבר: |
| x4 |
| ישראל איש מבוגר מאוד |
| הבנים רצים, מפוחדים, במדרגות אליו |
