מביטה בחלון עכשיו ורואה אותו פוסע |
בשבילים הצהובים שייבשו עד תום |
תרמילו על הגב המכופף ומבט נוגה על שפתיו |
מעיין של דם ודמעות מלווים אותו |
מסתכל על אותו הירח והיא בו מביטה |
הוא מתוך הגלות והיא מהעלטה |
יודע שישוב אליה, ישוב לחיקה |
פתאום שומע קוראת אליו, אני עוד מחכה |
הו הו הו הווו הו הו הו הו הוו |
פזמון: |
מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה |
כי דמעותייך הביאו אותם אל שלווה ונחמה |
מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה |
הביטי רחל, הם חוזרים הביתה |
חוזרים אל אמא אל אמא אדמה |
אל אמא אדמה |
על דרך בית לחם עומדת רחל ומביטה |
ורואה אותו הולך לאיטו ובעיניה דממה |
יודעת שישוב לכאן בעוד אלפיים שנה |
דמעות מרטיבות את לחיה ובוקעות השממה |
פזמון |
מנעי את קולך מבכי, ועיניך מנעי מדמעה |
כי את שנות הגלות הקשות אעבור איתם |
כשיחזור למולדת אהובה ימחה דמעתך באהבה |
מיוזע ועייף הוא יבוא אך ליבו אֵיתן |
מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה |
כי דמעותייך הביאו אותם אל שלווה ונחמה |
מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה |
הביטי רחל, הם חוזרים הביתה |
חוזרים אל אמא אל אמא אדמה |
אל אמא אדמה |
מעבר: |
x2 |
מביטה בחלון עכשיו ורואה אותו |