המציאות השבורה לקחה אותה רחוק |
הרבה ימים של בכי, מעט ימים של צחוק |
תמונות ילדות של קיץ תלויות לה על הקיר |
מדהים כמה חיוך יכול להסתיר |
פזמון: |
והיא הבטיחה לעצמה: גם אלוהים לא יעזור |
כלום כבר לא ישבור אותי, כלום כבר לא ישבור |
ואישה אחת אמרה לה, אבל היא לא הבינה |
את לא אישה פלדה, את אישה חרסינה אה הה |
והיה לה מן מבט עם כוח לא מוסבר |
היא פיזרה הרבה שקרים אבל לא את השיער |
עם צרידות כזאת כהה גם בצחוק הכי בהיר |
מדהים איך שכוח יכול להיות שביר |
פזמון |
ושנים היא לא חשפה בפניו את הקלפים |
רק בחושך הסודות שלה הפכו להיות שקופים |
והוא ראה אותה עמוק גם בלי לדבר |
מדהים כמה שתיקה יכולה לספר |
פזמון |
סיום: |
מעבר: |
x2 |