אמא יצאתי מהכלא, עכשיו אני חופשי |
והם אינם רודפים עוד אחרי. |
חציתי את הגבול הלבן שבראשי, |
רק כדי להרגיש שאני חי. |
אז עכשיו אני נוסע כאן בארץ רחוקה, |
זוכר כל הזמן שאת דואגת לשלומי. |
רציתי שתדעי שאין מקום לדאגה |
אני כותב ואלוהים יושב אוחז בהגה במקומי. |
אמא, יש הרים בשלג שם אי אפשר לראות כלום |
הייתי כמו פרש בודד בכביש. |
למחוג הדלת לא היה לאן לרדת עוד, |
אפשר למות שם בלי שאיש ירגיש |
ראיתי בעיני רוחי כבר איך אני נתקע, |
כשאז פתאום הפריעה תחנה לחלומי |
רציתי שתדעי שאין מקום לדאגה |
אני כותב ואלוהים יושב אוחז בהגה במקומי. |
אמא, לפעמים הדרך מסרבת להיגמר, |
אני יוצא עם שחר וחונה עם השקיעה. |
אין עם מי לחלוק, אין עם מי לדבר, |
בן-אדם יכול בקלות להשתגע. |
אז אני קונה בדולר כוס קפה להירגע, |
לוקח שאיפה מהניגון המקומי. |
רציתי שתדעי שאין מקום לדאגה |
אני כותב ואלוהים יושב אוחז בהגה במקומי. |
רציתי שתדעי שאין מקום לדאגה |
אני כותב ואלוהים יושב אוחז בהגה במקומי. |
מעבר: |
x2 |
סיום: |