שירתך המסממת בנפשך המתעצמת |
שוב את רצה ברחובות אחרי נשימותייך |
בקולך את משמשת לתפילות שאת לוחשת |
עפה באוויר נישאת על כנף יצירותייך |
ובלילות את שטה אל השקט הגדול |
אומרת לי תשיר לי על הקודש והחול |
אז אני שר כי מה נשאר מהעתיד מהעבר |
אני נקרע כששיר נוצר ואז זועק בלב נשבר הווו הווו ענני |
נשמתך המקושרת לנפשי המאופרת |
מקלפת משאלות שמסתכלות עלייך |
מראתך המשקפת את הדרך הכוספת |
מתגלגלת בדמויות שמתחפשות אלייך |
והימים עוברים ואת אוספת כל סימן |
עיניי רוצות לשיר לך כשהלב הלב שלך מוכן |
אז אני שר כי מה נשאר מהעתיד מהעבר |
אני נקרע כששיר נוצר ואז זועק בלב נשבר |
ואת אוספת חלומות מהעיניים התמימות |
ממבטיי הנישאים אל השמיים הווו הווו ענני |
הווו הווו הווו הווו |
אז אני שר כי מה נשאר מהעתיד מהעבר |
אני נקרע כששיר נוצר ואז זועק בלב נשבר |
מעבר: |
x4 |
ואת אוספת חלומות מהעיניים התמימות ממבטיי הנישאים אל השמיים |
נאספים בך חלומות מהעיניים התמימות |
ממבטיי הנישאים אל השמיים הווו הווו ענני |