פתיחה: |
אני מוקף במחשבות אני סופר את הדקות |
אוסף שברים של זכוכיות מהרצפה |
ומאבד את הגבולות כשהצלילים והריחות |
תופסים מקום על הקירות והתקרה |
אני כל כך מלא שטויות |
אני דרמתי ואידיוט |
ומחייך בין השורות בלי מטרה |
אני כל כך הרבה דמויות |
אבל מוצא את האמת כל כך ברורה |
וחוזר בחזרה כי קצת רציתי עוד |
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי |
עוד עוד |
מעבר: x2 |
אני מדבר במעשים אני לבד לרגעים |
ביני לכל האנשים יש קו ברור |
אני אחד בסך הכל והלבד שלי גדול |
ולפעמים גם מספר את הסיפור |
וכמו אידיוט אני רוקד |
וכל הגוף שלי רועד |
אך לא אודה שמפחד משום דבר |
אם על היום אומרים תודה |
אין לי מילה על הפחדים מהמחר |
אני מודה שבלילות תמיד רציתי עוד |
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי |
עוד, עוד |
תמיד רציתי עוד |
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי |
עוד, עוד |
מעבר: |
מודה שבלילות תמיד רציתי |
מעבר: |
x2 |
אני כל כך מלא שטויות |
אני דרמתי ואידיוט |
ומחייך בין השורות בלי מטרה |
אני כל כך הרבה דמויות |
אבל מוצא את האמת כל כך ברורה |
וחוזר בחזרה |
כי קצת רציתי עוד |
מודה שבלילות תמיד ביקשתי עוד |
וטוב לי עם הכל אבל עדיין שוב ביקשתי |
עוד עוד |