כל חיי הם שבילים לעיתים לא ראיתי לאן |
רגלי מוליכות אותי |
נעצר משתתק וחושב לכמה רגעים |
וכמה שטוב לי שאת מכירה אותי טוב מכולם |
את יודעת אני לא תמיד מתכוון למילים הקשות |
למילים הקשות |
אני ילד שנים שהייתי הילד שלך |
ידייך עוטפות אותי |
וכתבתי מילים שאשיר לך במקום להגיד |
וכמה קשה לי היום כשגדלתי להיות אולי |
מישהו אחר מהילד שפעם הייתי |
וזמן שעבר, מזכיר לי לומר |
שאני מודה לך על זמן שנתת לי |
להיות כל מה שרציתי להיות |
ועל כל התפילות ששלחת לי |
אני רציתי לומר לך רק כמה מילים לפחות |
מילותייך תמיד מגיעות לפינות שבלב |
כל כך מנקות אותי |
מלוכלך שוב חוזר לחדרי שהכנת לי לפני |
הטוב שנרקם באוויר מעלה לי חיוך מטופש אוי |
וכמה חיכיתי לרגע הזה שתשבי איתי פה, תשבי איתי |
עם הזמן אני קצת מתרחק לעולם משלי |
את אומרת אולי לעוד יום תישאר פה איתי |
ופתאום גם אני מפחד, כמו עצים גם אנחנו גדלים |
ועד ששלכת תגיע אלינו רציתי כל כך להגיד |
שפתאום גם אני מפחד, כמו עצים גם אנחנו גדלים |
ועד ששלכת תגיע אלינו רציתי כל כך להגיד |
מעבר: |
x2 |
שאני מודה לך על זמן שנתת לי |
להיות כל מה שרציתי להיות |
ועל כל התפילות ששלחת לי |
אני רציתי לומר לך רק כמה מילים |
אני מודה לך על זמן שנתת לי |
להיות כל מה שרציתי להיות |
ועל כל התפילות ששלחת לי |
אני רציתי לומר לך רק כמה מילים לפחות |