אני רואה אתך יושב בלי להדק את החגורה |
אולי אם נתרסק לא תישאר לך ברירה |
יהיה לך תירוץ כזה נעים ונוח |
לרוקן את הארון בלי להביט בי ולברוח |
אני אתן לך דחיפה אם זה מה שאתה רוצה |
יותר מדי זמן אתה עומד על הקצה |
אני מוכנה לסגור אותנו כדי שתיפתח |
אני אוהבת אותך ככה, עד כדי כך |
וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן |
ההתחלה של הסוף קורעת לי את הבטן |
וחודש מהיום כבר נהיה כמו חדשים |
אני כאן אתה שם, סתם שני אנשים |
תכף תדקלם לי מילים יפות בשקל |
השגרה וההרגל צמודים לך לרגל |
אולי כבר תתעורר ותנער ותנער |
אולי רק ככה תירגע, אולי רק ככה תשתחרר |
וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן |
ההתחלה של הסוף קורעת לי את הבטן |
וחודש מהיום כבר נהיה כמו חדשים |
אני כאן אתה שם, סתם שני אנשים |
וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן |
ההתחלה של הסוף קורעת לי את הבטן |
וחודש מהיום כבר נהיה כמו חדשים |
אני כאן אתה |
והחדר התרוקן מכל מה שחשוב |
תראה מה כבר נשאר ספק מיטה ספק כלוב |
וכתב היד שלי על פתק שהשארתי שם מונח |
אני אוהבת אותך ככה עד כדי כך |
מעבר: |
x2 |
וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן |
ההתחלה של הסוף קורעת לי את הבטן |
וחודש מהיום כבר נהיה כמו חדשים |
אני כאן אתה שם |
וכבר כמה חודשים אתה קשה אלי כמו אבן |
ההתחלה של הסוף קורעת לי את הבטן |
וחודש מהיום כבר נהיה כמו חדשים |
אני כאן אתה שם, סתם שני אנשים |
אני כאן אתה שם, סתם שני אנשים |