כשהדלת נטרקה נטרק גם משהו בי |
והפקרתי את עצמי לציפורניים של הקור |
אתה הצלחת להבריח כל צל שפיות שבי |
ואף פעם לא האמנתי שתחזור |
ואחרי שכבר שכחתי אפילו איך לזכור |
אחרי שכבר הלכתי בשבילים הכי רעים |
בתמונות, בדמיונות שהצלחתי עוד לשמור |
אתה נגלה באור ומתעורר לי לחיים |
והקול שלך ליווה בי כל סיוט וכל חלום |
עיניים עייפות לא תמיד נעצמות |
ושוב בוקר, הכל נשאר כאן באותו מקום |
נשארתי גם אני, לשבת ולחכות |
וכל הרגעים מתחברים אצלי לגוף |
הזיכרונות שקברתי עם ריח אדמה |
מתקלפים,יוצאים לאור רוצים פתאום לעוף |
מקבלים עכשיו חיים בשר ונשמה |
והקול שלך ליווה בי כל סיוט וכל חלום |
עיניים עייפות לא תמיד נעצמות |
ושוב בוקר, הכל נשאר כאן באותו מקום |
נשארתי גם אני, לשבת ולחכות |
מעבר: |
x4 |
עיניים עייפות לא תמיד נעצמות |
ושוב בוקר, הכל נשאר כאן באותו מקום |
נשארתי גם אני, לשבת ולחכות |
דיאנה גולבי - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה רוק |
|