אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| הנאיבי האחרון |
| התעורר בבוקר והביט בחלון |
| על הזריחה האחרונה |
| הוא המיס קצת סוכר בקפה השחור |
| הוא קרא בין דפי העיתון |
| על ארצו היפה, שבורת החלום |
| מה שנאיבי, אמר לי בחום |
| זה לחשוב שאפשר להמשיך כמו היום |
| שאלתי אותו מה יהיה |
| עם כל הבדידות והשבר |
| והוא ענה כמו תמיד אל תדאג |
| יהיה בסדר |
| עוד תראה שכולם יאמצו |
| את האמת הנשכחת |
| כי אי אפשר כבר לבד ידידי |
| כי חייבים ביחד |
| הנאיבי האחרון |
| הסתכל בעיני וראה את הכל |
| את התקווה שנעלמה |
| את הילד שכל כך רצה לגדול |
| אחרי זה הוא קם והלך |
| נפרד לשלום אבל נשאר בתוכי |
| וברגע אחד הכל הסתדר |
| הבנתי מיד שאסור לוותר |
| שאלתי אותו מה יהיה |
| עם כל הבדידות והשבר |
| והוא ענה כמו תמיד אל תדאג |
| יהיה בסדר |
| עוד תראה שכולם יאמצו |
| את האמת הנשכחת |
| כי אי אפשר כבר לבד ידידי |
| כי חייבים ביחד |
| הנאיבי האחרון השאיר לנו קיץ |
| ובוקר של תום |
| כשהוא שר אז אני ואתה |
| סירב להאמין שאהבה היא חלום |
| מעבר: |
| x2 |
| שאלתי אותו מה יהיה |
| עם כל הבדידות והשבר |
| והוא ענה כמו תמיד אל תדאג |
| יהיה בסדר |
| עוד תראה שכולם יאמצו |
| את האמת הנשכחת |
| כי אי אפשר כבר לבד ידידי |
| כי חייבים ביחד |
| שאלתי אותו מה יהיה |
| עם כל הבדידות והשבר |
| והוא ענה כמו תמיד אל תדאג |
| יהיה בסדר |
| עוד תראה שכולם יאמצו |
| את האמת הנשכחת |
| כי אי אפשר כבר לבד |
| כי חייבים ביחד |
