שבת בשדות. חלומות בהקיץ.
אני הייתי כמו תינוק, אני בכיתי כמו שיכור.
שבת בשדות. מלך מטורף,
שואל מה יש לי עכשיו, שואל מה נשאר עכשיו.
כל בוקר אני שר: רקוויאם לאהבה.
אתה היית כמו תינוק. אתה בכית כמו שיכור.
שבת בשדות, מלך מטורף.
שואל מה יש לי עכשיו. שואל מה נשאר עכשיו.
ערבים אנגלים רוסים יושבים בים ומעשנים.
אתה תבוא לעשות שלום. תוציא סיגריה תשב על החול.
ואחרי כמה שעות נפסיק לנוח ולשתות.
מצלמים מצלמים תמונות. מחייכים, מחייכים בלי סוף.
תוציא סיגריה תשב על החול, קח את הזעם ותתחיל לדהור.
אני ידעתי מהתחלה שתצא חולה ועצבני.
באה אהובתך ותגיד: "אני אוהבת אותך עשו".
ותירק דם ותתחיל לצחוק ותגיד 24 תפילות,
קח את הזעם ותתחיל לירות.
אני ידעתי מהתחלה שאסור להיות יותר מדי עדין.
ג'ין בתוך מעיל העור שלך, איך הוא נוזל לתוך גרון שבור,
קח את הזעם ותתחיל לעוף.
כל יום מתעורר עם אותה התקווה שהשמיים יפתחו
או שהאדמה תקרע. אבל הנשים שלך לא מבינות.
נשים מפריעות לאמנות. נשים עושות רע בלב.
נשים עושות רע בגוף. קח את הזעם ותתחיל לעוף.
קח את הזעם ותתחיל לעוף.
אז תגיד לי עשו עשו, מה תעשה עכשיו.
כשדברים שאתה רוצה יעשו אותך רעב.
כשדברים שאתה רוצה יעשו אותך רעב.