על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
שלומי שבן - מגדל הפזמון
מחבר ומלחין: לאונרד כהן
כל חברי עזבו, יש לי מעט שיער
|
כואב לי במקום הזה שפעם שר
|
ואני מת לאהבה
|
אבל מן הון להון
|
רק משלם שכר דירה יום-יום
|
במגדל הפזמון
|
שאלתי את שמוליק קראוס
|
כמה בודד זה עוד יהיה
|
שמוליק קראוס לא ממש עונה
|
אבל שמעתי אותו משתעל המון
|
מאה ותשע עשרה קומות מעלי
|
במגדל הפזמון
|
אני נולדתי ככה, זה היה המצב
|
נולדתי עם מתת האל של קול זהב
|
ותריסר מלאכים מעולם קדמון
|
קשרו אותי אל השולחן הזה כאן
|
במגדל הפזמון
|
אז תנעצי סיכות וודו בבובה של קש
|
זה קצת דומה לי, בובה, אבל לא ממש
|
אני ליד חלון, שם האור ניאון
|
שום נקבה לא תהרוג אותי, לא
|
לא במגדל הפזמון
|
תגידו שאני מריר, רק תזכרו את זה
|
לשמנים יש תעלות למטבחים של הרזה
|
ויום הדין קרב, ואולי זה לא נכון
|
אתם יודעים, שומעים קולות קצת מוזרים כאן
|
במגדל הפזמון
|
רואה אותך בעבר השני
|
והנהר בינינו נהיה כה אימתני
|
אבל אהבתי אותך וזה מה שחשוב
|
גשרים שלא חצינו עולים בלהבות
|
כל מה שהפסדתי קרוב אלי מאוד
|
אף פעם, אף פעם לא נפסיד אותו שוב
|
אני אגיד עכשיו שלום
|
ואין לדעת אם אחזור
|
מעבירים אותנו למגדל אחר כאן באזור
|
אבל את תשמעי ממני, בובה
|
הרבה אחרי שאדום
|
אני אלחש לך ברכות מתוך מרפסת
|
במגדל הפזמון
|
הודפס ב -