פתיחה: |
החול יזכור את הגלים |
אבל לקצף אין זוכר |
זולת ההם אשר עברו |
עם רוח לילה מאחר |
מזכרונם הוא לעולם לא ימחה |
לא ימחה |
הכל ישוב אל המצולות |
זולת הקצף הלבן |
נרות הלילה דעכו הידידות האהבה |
הנעורים שבאו פתע אל סופם |
הנעורים שבאו פתע אל סופם |
כמוהו גם על חוף ליבם |
רטט אז משהו חיוור |
והם רשמו בתוך החול |
כשהירח העובר |
האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה |
ושחוק רפה |
הכל ישוב אל המצולות |
זולת הקצף הלבן |
נרות הלילה דעכו הידידות האהבה |
הנעורים שבאו פתע אל סופם |
הנעורים שבאו פתע אל סופם |
מעבר: |
היו שם קונכיות ריקות |
שנהמו קינה של ים |
ובית עלמין על הגבעות |
ושניים שחלפו דומם |
בין החצב והקברים והשיקמה |
והשיקמה |
הכל ישוב אל המצולות |
זולת הקצף הלבן |
נרות הלילה דעכו הידידות האהבה |
הנעורים שבאו פתע אל סופם |
הנעורים שבאו פתע אל סופם |
מעבר: |
x4 |
מעבר: |