אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| ארץ שיושביה היא אוכלת |
| וזבת חלב ודבש ותכלת |
| לפעמים גם היא עצמה גוזלת |
| את כבשת הרש. |
| ארץ שמתקו לה רגביה |
| ומלוחים כבכי כל חופיה |
| שנתנו לה אוהביה |
| כל אשר יכלו לתת. |
| שב החצב לבן לפרוח |
| שם בדרך יחידי |
| והיסמין ישיב ניחוח |
| שדות הזמן שלה האבודים. |
| ארץ שמתקו לה רגביה... |
| כל אביב שבים לה סביוניה |
| לכסות את כל קמטי פניה |
| רוח קיץ עצב אבניה |
| ילטף באור. |
| שב הסתיו עם כובד ענניה |
| לעטוף אפור את כל גניה |
| והחורף את שמורות עיניה |
| הבוכות יסגור. |
| שב החצב לבן לפרוח |
| שם בדרך יחידי |
| והיסמין ישיב ניחוח |
| שדות הזמן שלה האבודים. |
| מעבר: |
| x4 |
| שב הסתיו עם כובד ענניה... |
