אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| שם היו בתים פזורים איים איים |
| שם ילדותי ומה איתי |
| אני אקדח טעון געגועים |
| וזה חוזר, את מבינה |
| חוזר אלי בחדר |
| כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע |
| באיצטדיון נדהם וצר מלהכיל |
| עם כל בני האדם אני יושב |
| מחכה שהקונצרט יתחיל |
| הלהקה כבר מוכנה |
| האצבע על ההדק |
| כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע |
| אז לא היתה לי מכונית גדולה |
| אז לא ידעתי מה יש בשוליו |
| של הרחוב היחידי שמעברו היו כמוסים |
| סודות, שדות של אירוסים |
| שם היו בתים דומים בלילה, מי הבדיל |
| ולפעמים משם באים אלי |
| עוד ילדים אולי לא ילדים |
| זו לא אותה המדינה |
| כבר לא אותו החדר |
| רק שיר כמו זכרון בלתי נמנע |
| אז לא היתה לי מכונית גדולה |
| אז לא ידעתי מה יש בשוליו |
| של הרחוב היחידי שמעברו היו כמוסים |
| סודות, שדות של אירוסים |
| עכשיו על כביש מהיר במכונית שאת קנית |
| אני נוהג זהיר מאנשים |
| מחלומות, מרוח גזענית |
| זו לא אותה המדינה |
| כבר לא אותו החדר |
| רק שיר כמו זכרון בלתי נמנע |
| אז לא היתה לי מכונית גדולה |
| אז לא ידעתי מה יש בשוליו |
| של הרחוב היחידי שמעברו היו כמוסים |
| סודות, שדות של אירוסים |
| אז לא היתה לי מכונית גדולה |
| אז לא ידעתי מה יש בשוליו |
| של הרחוב היחידי שמעברו היו כמוסים |
| סודות, שדות של אירוסים |
| מעבר: |
| x2 |
