אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| יש רגע קצר בין אדר לניסן |
| שהטבע צוהל בכל פה |
| הוא שופע חיים שיכור ומבושם |
| איך שיופי יכול לרפא |
| נסער ומשולהב ומתיז ניצוצות |
| אך עוד רגע ייבּול ויצהיב |
| כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת |
| קצר פה כל כך האביב |
| קצר וחטוף ושובר את הלב |
| לחשוב שהוא תכף ידעך |
| מבטו רק נפקח אך התחיל ללבלב |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
| אביב עול ימים וסוער וסופו |
| כבר כתוב בעלי ניצניו |
| אבל הוא מסתחרר כפרפר במעופו |
| וכמוהו נצחי בעיניו |
| קצר וחטוף ושובר את הלב |
| לחשוב שהוא תכף ידעך |
| מבטו רק נפקח אך התחיל ללבלב |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
| ואת ואני היודעים |
| ונורא הדבר שרק הוא לא |
| עד כמה קצרים החיים |
| החיים הקצרים שניתנו לו |
| נדיב ונסער ומכאיב |
| קצר פה כל כך האביב |
| מעבר: |
| x4 |
| קצר וחטוף ושובר את הלב |
| לחשוב שהוא תכף ידעך |
| מבטו רק נפקח אך התחיל ללבלב |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
| רק ניתן לי ותכף נלקח |
