פרחים רעים והדיכאון חמוץ וארור |
אני שוכב על המיטה כל היום וחושב |
על איך אני מסיים את החיים שלי |
כדור פורח אבוד בשמיים |
משקולות פלדה בגוף, בראש |
אני חולה אלוהים אני מסתכל |
על הזריחה בסרט בטלויזיה |
ומתגעגע לשמש שהכרתי לפני שהתמוטטתי |
מתגעגע לצבע של הדברים לפני שהפכו כהים |
שום דבר לא מזיז אותי |
אני רוצה להקיא את כל היאוש הזה החוצה |
והזמן מזדחל לו, דלת נפתחת, שמש מתה |
ציפורים מברזל מצייצות, העיניים שלי חצי סגורות |
מתבוננות בדשא וזה כואב כואב לשקוע ככה |
באמצע החיים ולמות כל יום מכל דבר שזז |
לעשן בשרשרת לחבק את הסיגריה |
לבקש ממנה להתפלל שהנה אתה קם בבוקר |
והכל היה ואיננו נספג בזיכרון |
וגבריאל קם ממיטת החולי ומתחיל לשיר |
שיר הלל לזמן האמיתי שבו אתה נושם |
את הנשימות האמיתיות שהן מלאות הוד |
והטל נוחת על הגוף המאושר שלך |
וממלא אותך חיים |
לנשום את השמים לדרוך יחף על אדמה לחה לחייך |
לרקוד באויר כאילו בלי משקל |
להרגיש את המוזיקה בגוף מרחפת בחלל הנשימה |
לשיר, לקפוץ מהמיטה בהתרגשות מיום מלא הפתעות |
מסתם התרגשות כזאת |
לשתות קפה ולהרגיש את הטעם |
לחבק מישהי, לחבק משהו, לגעת ברוח |
לראות את הצבע של הדברים |
לשוחח עם מישהו סתם בלי לכאוב לא לכאוב |
?איפה זה? לאן זה נעלם |
חושך צלמוות איש חול מתפורר עם כל צעד |
הלמות הרגל על האדמה מפוררות אותי |
אני מתחבא מהעולם בתוך מיטה |
גלגל העין בוהה דומם חשיכה ניראית |
צל מן העבר חולף, אני נחנק |
מה שווה עין עגולה מול השמש |
את כל הכתבים שלי שרפתי בכיור |
היד שאוחזת בעט מפחידה אותי |
כמו התהום הגדולה שלתוכה נפל עולמי |
שהוא קטן וצר כמו סמטה חשוכה |
והעין רואה את כל המכוניות |
והמגבות שתלויות על חבל |
נעות ברוח לוחשות לאבנים שלוחשות לצמחים |
גבריאל מה קרה לך, |
נע כמו צל רואה את המראות ולא יכול להם |
לדבר זה לשרוק את המילים מהריאות |
וזה מותיר אותי מותש |
תיקון יגוני מנחה לפניך |
כלב עם עין פצועה ננשך בקרב |
איתנים בלילה של תלמי אליהו |
ואין למי להתפלל ואין ממי לבקש |
כי הלילה שנפל על סדום חשוך מאוד |
והבוקר לא מאיר ולשמש אין צבע |
כוס אוחתו כל המילים והמנגינות והדיבורים |
רק לקפה יש טעם וסיגריות בוערות |
וגם זה בקושי בתוך הגיהנום הזה |
אני מפוצץ בכדורים ולא רואה את הסוף |
של הדבר הארור הזה |
מסתובב כמו בחלום גרוע במיוחד |
ואין לי מילים בכלל לתאר את התחושה |
הכל חמוץ וסמיך איך אפשר לתאר סבל נפשי כזה |
הכל מת, מת הכל שונה |
אני זה לא אני אטום ודביק |
כוס אוחתו על הכל |
מעבר: |
x4 |
סיום: |