תראה, הערב שוב יורד, כבד ואפל |
אתה תמיד אומר לי שאסור להתרגל |
לרוב אתה צודק, אני לא מתווכחת |
בסוף זה רק שנינו בלבד הזה, ביחד |
תראה, השלג צנח, לבן במרפסת |
פעם בעשרים שנה יש כאן רגע של חסד |
זה לא נהיה פשוט יותר אני ואתה |
צדקת כשאמרת: זה עניין של החלטה |
ופתאום אני חושבת יש לנו מזל |
תקרא לזה גורל, תקרא לזה אנחנו |
אהבה למרחקים ארוכים, זה לא קל |
זה לא קל אבל נראה לי שהצלחנו |
תראה, הפכנו דומים, מבלי להתכוון |
פעם עוד היית מצטט לי, מנגן |
היום כבר מספיקים לי הדברים הפשוטים |
היד שלך עליי, טיול עם הילדים |
תראה, למדנו עם הזמן, לדבר טיפה פחות |
החלפנו חלומות בשאיפות מפוכחות |
נשארו עוד שאלות שהשארנו בלי תשובה |
ועקרונות שקצת כופפנו, ככה זה באהבה |
מעבר: |
x4 |
ופתאום אני חושבת יש לנו מזל |
תקרא לזה גורל, תקרא לזה אנחנו |
אהבה למרחקים ארוכים, זה לא קל |
זה לא קל אבל נראה לי שהצלחנו |
ופתאום אני חושבת יש לנו מזל |
תקרא לזה גורל, תקרא לזה אנחנו |
אהבה למרחקים ארוכים, זה לא קל |
זה לא קל אבל נראה לי שהצלחנו |