על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
שולי רנד - המשורר
מחבר ומלחין: שולי רנד
אדוני המשורר מלוא כל העיר כבודך
|
אתה זוכר איך נפגשנו בלב הבריכה
|
שחיתי לאט שחית מהר
|
חזה מתוח כיאה למשורר
|
עצרנו לפוש גלגלנו דיבור
|
על טמא וטהור
|
מותר אבל אסור תענוג לדבר איתך
|
רב מג של מילים מה כבר אמרתי
|
ששברת ת'כלים
|
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי בריר
|
בינינו לפתע תהום נפערה אני הצבעתי
|
לשמים אתה צללת למים
|
|
ואמרת לא אני אמרתי כן ואם אמרתי יש
|
אתה צחקת אין
|
אתה בטח זוכר אותו בוקר אומלל
|
שנינו צנחנו על אותו ספסל
|
טחנתי סיגרות קילפת אגס
|
כל אחד מאיתנו בעלבונו מכונס
|
איך שוב נקלענו לאותה שיחה
|
על מותר האדם ואם יש השגחה
|
אתה רב מג של מילים לא היינו כוחות
|
הפעם זה כמעט נגמר במכות
|
זאת הייתה דעתי לא הייתה לי ברירה
|
בעינך ראיתי פתאום אש זרה
|
אתה גיחכת לשמים, אני לא הרמתי ידיים
|
כשאמרת לא אני צעקתי כן
|
בטח שיש אתה צחקת אין
|
הלילה ההוא בבית החולים
|
אתה היית מלופף צינורות מבהילים
|
על קצה הכיסא ישבתי בלאט
|
נשמת כבד דיברנו מעט
|
בינינו אימה, בחדר צללים
|
היו לי תחושות לא היו לי מילים
|
עינך תלויות בי גדולות ורכות
|
שנינו ביחד, התחלנו לבכות
|
שנינו ראינו אותה תמונה
|
מעל לראשך מוטלת שכינה
|
ופחד נורא ואיום כשאתה נרעדת פתאום
|
והתחננתי לא אתה ידעת כן
|
סע לשלום אתה ענית אמן
|
שחר פרץ בבית החולים
|
לעצב כזה לא היו לי כלים
|
ידידי המשורר זכרונו לברכה
|
נוח בשלום תהא שלמה מיטתך
|
הודפס ב -