אני קם לי בבוקר שותה כוס קפה עם סיגריה |
מדמיין את פנייך ביום וגם בלילה |
אני קם לי בבוקר שותה כוס קפה עם סיגריה |
תמיד מתעניין ושואל אם חם לך או קר לך |
כי אני לא באמת מבין את הסרטים שאת אוכלת |
לא באמת מבין אם את תמימה או חתיכת נוכלת |
לא מבין באיזה שפה את מדברת |
לא מוצא ת'דרך לשפוך את הלב על המחברת |
ואת כל הדברים שרציתי להגיד ולא אמרתי |
את כל הסודות שלא סיפרתי |
החברים אומרים "עדיף שתתעלם אחי |
תקשיב לברי, לב שבור הוא לב שלם אחי" |
איזה לב שלם ואיזה נעליים |
אני זמר חצי אנונימי, במוזיקת שוליים |
ועד שמצאתי מישהי שתקבל אותי עם השריטות שלי |
ואולי תחלים ת'צלקות שלי |
אני, פשוט בוחר לברוח לעזוב |
למקום שיעשה לי קצת יותר טוב |
מרוב שהקשבתי לך כבר לא הקשבתי לעצמי |
ומרוב שאהבתי אותך שכחתי מי אני |
פזמון |
אז הנה עוד סיפור קטן |
אנשים אומרים שאהבה כזאת |
מזכירה להם שיר מזרחית ישן |
מנסה לחשוב עתיד, והעבר לא עובר |
אז תדליק קטנה חבר כי התסכול שלי גובר, שיט |
נפלתי שוב לליל המחשבות |
נדליק סיגריה, אולי נצית כמה תקוות |
הלב שלי נשרף כשנזכרתי בפנים שלך |
איך המשכת קדימה הייתי החיים שלך |
מעביר ת'חודשים האחרונים במחשבות עלייך |
אם טוב לך או רע לך, ואיך את בלעדיי |
איך מתייחסים אלייך, איך את מתייחסת חזרה |
לאן עכשיו את בורחת ברגעי צרה |
תגידי השארת ממני זיכרון עצה טובה או משהו |
או אג'נדה לחיים על להאמין במי שאנחנו |
כי אפחד לא יבין אנשים כמונו זה השוני |
אני שונא אותך כי את בדיוק כמוני |