פתיחה ומעברים: x2 |
בפינת אליהו סלמן שהיה רחוב קישון |
אני זוכר ילדים מבולגנים רצים ברחובות |
עם כל מה שהיה בי פעם, שהשאיר אותי בוער |
היום עוד קל לי להרגיש אבל קשה לי לתאר |
זה כבר עולם אחר |
בפינת אליהו סלמן מצד חכם שלום |
תמונות של בגין בצהוב שחור מקשטות את הגדרות |
מבית הכנסת הדרומי יש ניחוחות קפה ותה |
אי שם הזמן עצר מלכת, אי שם חדל |
להתפורר, מלמהר |
והיא אומרת לי תבין, |
פשוט זה ככה אנשים, חיים את מה שפעם היה |
היא אומרת לי תבין, |
פשוט זה ככה אנשים, צובעים בצבע חם את הזמן |
את שנשכח ונעלם, כל איזה רגש שנרדם |
כל זיכרון ישן, קול זיכרון ישן |
מפינת אליהו סלמן שמקביל לרחוב ירקון |
בתוך שלוש דקות אתה בשוק, מתערבב עם ההמון |
שורה של דוכני פלאפל שיתנו לך ת'לב |
שם המזל שולט בסמטאות |
מה שהיה הוא שיהיה או לא יהיה |
או לא יהיה |
והיא אומרת לי תבין, |
פשוט זה ככה אנשים, חיים את מה שפעם היה |
היא אומרת לי תבין, |
פשוט זה ככה אנשים, צובעים בצבע חם את הזמן |
את שנשכח ונעלם, כל איזה רגש שנרדם |
כל זיכרון ישן, קול זיכרון ישן |
קול זיכרון ישן |
סיום: |
מעבר: |
x2 |