|
קל כל כך לומר עלי הכל
|
|
ואז לתת לי להוכיח שזה אחרת
|
|
לא מה שנראה זה מה שיש לי בחיים
|
|
אבל נפתור את זה בהזדמנות אחרת
|
|
לא פשוט לקרוא שאת כותבת על אחד
|
|
שאת אהבת או כך הרגשתי
|
|
זה לא רק הבגידות זו אומללות נסתרת
|
|
אני האב של ילדיך כבר ביקשתי
|
|
שלא צריך לצרוח מה שכן אפשר ללחוש
|
|
אני האיש שלך וכך גם אשאר
|
|
נכון עברו תקופות שנראה שאני בורח
|
|
אך לא ממך, בהזדמנות גם אספר
|
|
שקל כל כך לומר עלי הכל
|
|
להשתמש במכונות של מלחמה
|
|
כמה עוד אסביר שהנשים והחיוך
|
|
הם לא אומרים עלי דבר אז בשביל מה?
|
|
לא נעים לקרוא שאת אוהבת
|
|
ושהילד על ההיא לך מספר
|
|
ועל ההוא שמכנה אותי ״ההוא״
|
|
אני לא כועס, בואי נחיה, זה יסתדר
|
