אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| לבד על החוף עמד בן אדם |
| לקראת השקיעה הביט על הים |
| כשמאחוריו איש ספר עד שלוש |
| שלף האקדח, ירה לו בראש |
| אומנם הוא לא מת אך נפצע אנושות |
| אמר הקריין בחדשות |
| אמר והביע סלידה במפגין |
| נכנס מטורף, תקע בו סכין |
| הופסק השידור, עלו פרסומות |
| אשתו של קריין, בחדר יולדות |
| חיכתה לבואו, קיבלה הבשורה |
| הפילה הילד, כמה נורא |
| מנהל המחלקה, הגיע דואג |
| חולה מתוסכל תקף במברג |
| חלוד ויישן, גופו הזדהם |
| בלילה הוא מת אבל השכן |
| שגר מעליו באותו הבניין |
| ירד לביתו לסגור חוב יישן |
| שמע על מותו, מרוב עצבים |
| רצח את אשתו ואת שני הילדים |
| כן זה שיר קצר עם המון הרוגים |
| אתה פסיכופת יאמרו השומעים |
| אבל לא אני פה המשוגע |
| פתחו ת'עיתון, תראו מה נהיה |
