לבד על החוף עמד בן אדם |
לקראת השקיעה הביט על הים |
כשמאחוריו איש ספר עד שלוש |
שלף האקדח, ירה לו בראש |
אומנם הוא לא מת אך נפצע אנושות |
אמר הקריין בחדשות |
אמר והביע סלידה במפגין |
נכנס מטורף, תקע בו סכין |
הופסק השידור, עלו פרסומות |
אשתו של קריין, בחדר יולדות |
חיכתה לבואו, קיבלה הבשורה |
הפילה הילד, כמה נורא |
מנהל המחלקה, הגיע דואג |
חולה מתוסכל תקף במברג |
חלוד ויישן, גופו הזדהם |
בלילה הוא מת אבל השכן |
שגר מעליו באותו הבניין |
ירד לביתו לסגור חוב יישן |
שמע על מותו, מרוב עצבים |
רצח את אשתו ואת שני הילדים |
כן זה שיר קצר עם המון הרוגים |
אתה פסיכופת יאמרו השומעים |
אבל לא אני פה המשוגע |
פתחו ת'עיתון, תראו מה נהיה |
הדורבנים - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|