פעם בלילות, הייתי קצת נבהל |
עם הזמן אני הבנתי - הפחד הוא גלגל |
כשהמילים נעלמות, חודרות לאט לעצמות |
רק הלב - הוא מוביל שוב אל עצמו |
אני ניסיתי לנצח, בחיי |
כשהבדידות אז שיננה את שמי ואת פניי |
ושוב מסע אל הדימיון, געגועים לשגעון |
אפשר למות פה מרוב ההיגיון |
פזמון: |
רחוק רחוק, בין רע וטוב |
מצאתי דרך לאהוב |
לפתוח דלת מבפנים |
לא להסתיר את הפנים |
רחוק רחוק, בקצה האור |
גיליתי שאפשר לבחור |
ליפול לבור של שכחה |
או לחיות עם עצמך |
בסוף כל יום |
אני סיפקתי אז לכל דורש תשובה |
וזה אבסורד להתנצל פתאום על אהבה |
אז התהפכתי במיטה, וקצת איבדתי שליטה |
לך תמצא עכשיו אמת אחת פשוטה |
ושוב נשארתי לשלם לכל אידיוט |
שטרות כבדים של הפחדים |
שלא ידעתי איך לפרוט |
כמעט הפכתי את עורי, כמעט מכרתי את עצמי |
כמעט שכחתי לרגע מי אני |
פזמון: |
רחוק רחוק, בין רע וטוב |
מצאתי דרך לאהוב |
לפתוח דלת מבפנים |
לא להסתיר את הפנים |
רחוק רחוק, בקצה האור |
גיליתי שאפשר לבחור |
ליפול לבור של שכחה |
או לחיות עם עצמך |
בסוף כל יום |
פזמון: |
רחוק רחוק, בין רע וטוב |
מצאתי דרך לאהוב |
לפתוח דלת מבפנים |
לא להסתיר את הפנים |
רחוק רחוק, בקצה האור |
גיליתי שאפשר לבחור |
ליפול לבור של שכחה |
או לחיות עם עצמך |
בסוף כל יום |
סיום: |