היינו שנינו ילדים, בעולם כזה ישן |
חורטים סודות כמוסים באדמה הרטובה |
אז נתתי לך מזכרת – צמיד חוטים לבן |
כשהכל היה פשוט יותר, אפילו אהבה |
וידענו איך לתת, בלי לרצות לקחת |
שתקנו שם שעות מול האופק המחוק |
היית שולחת יד ועוקרת את הפחד |
לא היו אז מכשירים להחליף לנו חיבוק |
פזמון: |
האהבה הישנה שלי |
איך נתתי לך ללכת? |
זכרונות מכופפים עומדים שוב בכניסה |
ריח פרדסים היום בא רק בקופסה |
האהבה הישנה שלי |
איך נתתי לך ללכת? |
איך הזמן פורם הכל, ורק אני נשאר |
כל שיר פתאום הופך לגעגוע לא מוסבר |
בשבתות של אוגוסט חם, דהרנו אל הים |
כל המלח בעולם לא צרב כמו דמעתך |
וידענו שעכשיו זה שנינו מול כולם |
בשק שינה בוער אני נמסתי לתוכך |
פזמון: |
האהבה הישנה שלי |
איך נתתי לך ללכת? |
זכרונות מכופפים עומדים שוב בכניסה |
ריח פרדסים היום בא רק בקופסה |
האהבה הישנה שלי |
איך נתתי לך ללכת? |
איך הזמן פורם הכל, ורק אני נשאר |
כל שיר פתאום הופך לגעגוע לא מוסבר |
לגעגוע לא מוסבר |
פזמון: |
האהבה הישנה שלי |
איך נתתי לך ללכת? |
זכרונות מכופפים עומדים שוב בכניסה |
ריח פרדסים היום בא רק בקופסה |
האהבה הישנה שלי |
איך נתתי לך ללכת? |
איך הזמן פורם הכל, ורק אני נשאר |
כל שיר פתאום הופך לגעגוע לא מוסבר |
לגעגוע לא מוסבר |