כשבקרתי באתונה |
שם הייתה לי חוויה |
שאף פעם לא סיפרתי |
עם אלה יוונייה |
היא עמדה לה שם כפסל |
עירומה הרבה שנים |
לבבה עשוי משיש |
ועיניה אבנים |
אך פתאום הפסל זז קצת |
וקרץ לתוך עיני |
ואני תייר נאיבי |
לקחתיה למלוני |
שם שכחתי שהיא פסל |
וכיביתי את האורות |
ונישקתי כל הלילה |
את שפתיה הקרות |
ובבוקר כשראיתי |
איך יפה היא בשנתה |
בנשיקה אותה הערתי |
ובקשתי את ידה |
והיום אם באתונה |
תפגשו אחת בלי יד |
אז תדעו שזה הפסל |
שהיה אלי נחמד |
כשבקרתי באתונה |
היא עמדה לה |
מיקי גבריאלוב - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|