אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| עשרים וארבע שעות של אושר צרוף |
| הצמחנו כנפיים התחלנו לעוף |
| הרוח והשמש אילתרו דואט |
| בתוך כל המרוץ הצלחנו להאט את הקצב |
| והעצב התהפך למתוק |
| אחרי כל המילים למדנו איך לשתוק |
| עשרים וארבע שעות של אושר טהור |
| השארנו את הרעש המינוס מאחור |
| תפסנו איזה סרט סתם באמצע יום |
| ירדנו אל החוף התחלנו קצת לנשום את החופש |
| והחושך מפוצץ כוכבים |
| טרפנו זה את זו כי היינו רעבים |
| וזה יום שלא יחזור רק אנחנו והאור |
| בואי נסחוט אותו עד הטיפה האחרונה |
| כי זה יום שלא יחזור בואי לא ניתן שיעבור |
| שתקרע לנו הבטן מצחוק ואמונה |
| עשרים וארבע שעות של אושר נדיר |
| ריחפנו על הגג השקפנו על העיר |
| עצרנו לחיבוק באמצע כביש סואן |
| זרקנו מטבע לאיש שמנגן את הנצח |
| ובמצח התיישרו הקמטים |
| חתרנו אל עצמנו בסירה של משוטים |
| וזה יום שלא יחזור רק אנחנו והאור |
| בואי נסחוט אותו עד הטיפה האחרונה |
| כי זה יום שלא יחזור בואי לא ניתן שיעבור |
| שתקרע לנו הבטן מצחוק ואמונה |
| וזה יום שלא יחזור רק אנחנו והאור |
| בואי נסחוט אותו עד הטיפה האחרונה |
| כי זה יום שלא יחזור בואי לא ניתן שיעבור |
| שתקרע לנו הבטן מצחוק ואמונה |
| שתקרע לנו הבטן מצחוק ואמונה |
| מצחוק ואמונה |
| סיום: |
| מעבר: |
| x2 |
