היא הכירה כבר בחור עם לב מזהב |
שהבטיח שיצבע בורוד את העבר |
אחד ספר לה את הירוק |
מול הכתום של הנרות ששרפו לה עוד ערב |
על השטיח האדום עם היין הלבן |
מכרו לה חלומות על חיים רחוק מכאן |
שהיא תכיר עוד מקרוב |
את הכחול של הים והצהוב של השמש |
והיא אומרת שאצלה הכל שחור ולבן |
ואיך כולם צבועים כשמדובר באהבה |
היא רוצה את השקוף לב פועם בגוף |
ולשמוע את השקט |
זה או שאני תמים או שאני עיוור צבעים |
אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים |
כמו לראות את פריז נוף בטורקיז |
לא רוצים ללכת |
מעבר: |
היא מספרת על הפצע תאוות הבצע |
ואיך בסוף היום גם הכסף הוא רק צבע |
שדומה לאפור זה מזכיר לה את הקור |
ושוב היא נעלמת |
לחיוך שלה יש הרבה גוונים |
והוא אומר הכל כשהוא אצלה על הפנים |
שעות של שתיקות היא לא רוצה לראות |
שהשמיים כבר תכלת |
והיא אומרת שאצלה הכל שחור ולבן |
ואיך כולם צבועים כשמדובר באהבה |
היא רוצה את השקוף לב פועם בגוף |
ולשמוע את השקט |
זה או שאני תמים או שאני עיוור צבעים |
אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים |
כמו לראות את פריז נוף בטורקיז |
לא רוצים ללכת |
מעבר: |
והיא אומרת שאצלה הכל שחור ולבן |
ואיך כולם צבועים כשמדובר באהבה |
היא רוצה את השקוף לב פועם בגוף |
ולשמוע את השקט |
זה או שאני תמים או שאני עיוור צבעים |
אבל כשאני איתה זה עושה לי נעים |
כמו לראות את פריז נוף בטורקיז |
לא רוצים ללכת |
סיום: |
גיל ויין - שירים נוספים |
|
שירים נוספים מהקטגוריה שיר שנערך על ידי גולש |
|