פתיחה: |
למה צחקה מיכל? |
למה צחקה מיכל לדוד? |
למה צחקה מיכל? |
למה צחקה מיכל לדוד? |
כשהחג היה בארץ |
והשמש בהרה |
כל העם עלה לרגל |
ומילא את הבירה |
חלילים ותוף צלצלו |
כינורות אמרו שירה |
המלך השתולל לו |
בראש השיירה |
אז למה צחקה מיכל? |
למה צחקה מיכל לדוד? |
למה צחקה מיכל? |
למה צחקה מיכל לדוד? |
זה בושה להתפרחח |
באפוד כזה קצר |
לפזז בלב שמח |
בתרועה ובקול שופר |
הן לצחוק תהיה המלך |
בעיני השיירה |
איך זה לא תבוש המלך |
זה מה שמיכל אמרה |
מהו שענה דוד? |
מהו שענה דוד למיכל? |
מהו שענה דוד? |
מהו שענה דוד למיכל? |
תענוג להתפרחח |
כשסביב המון חוגג |
מישהו בשיר פוצח |
וליבנו מתמוגג |
וכשהרינה עוברת |
בקצווי השיירה |
מתחשק לי עד הערב |
איתם לומר שירה |
זהו שענה דוד |
זהו שענה דוד למיכל |
זהו שענה דוד |
זהו שענה דוד למיכל |
ומאז אני יודע |
ומאז אני שקט |
לכבוד לי לשמח |
להצחיק ולרקד |
אז נגנו, נגנו לי הלאה |
כינורות וחלילים |
מה שטוב היה למלך |
הוא טוב גם בשבילי |
זהו שענה דוד |
זהו שענה דוד למיכל |
ככה יאמר תמיד |
ככה יאמר תמיד ובכלל |