על מנת להדפיס שירים יש להתחבר או להירשם קודם
טונה - על הרכבת
מחבר: טונה
מלחין: טונה, ניר דנן
|
תתחדשי, שולחת לי תמונה עם קעקוע
|
|
תמונה שלא עזבה אותי שבוע
|
|
חמש שנים ביחד שנראות כמו תעתוע
|
|
מקווה שאת יודעת את חומרת הגעגוע
|
|
לחצנו כבר על כל הכפתורים
|
|
אז חזרנו על אותן הטעויות של ההורים
|
|
אותן דילמות ואותם הייסורים
|
|
כאילו זה כתוב בכוכבים הארורים
|
|
אמרנו קצת דברים, והרסתי קצת דברים
|
|
וחזרתי להורים, הרהורים, מגורים
|
|
בשבילם גם אריות נראים גורים
|
|
ויכוחים חוזרים מגיל הנעורים
|
|
מכיר ת'הרגשה הזו, זוכר אותה בחדות
|
|
לפנייך לא ידעתי שקוראים לזה בדידות
|
|
הלב רוצה לחזור אבל הראש בהתנגדות
|
|
חגיגת התמודדות עם הפצעים מהילדות
|
|
יצאתי למסיבה ונדמה שאין תקווה
|
|
שאין פה אף כלבה שתמלא אותי שלווה
|
|
כמו שרוח במדורה מגבירה ת'להבה
|
|
כשהבנתי ת'לבד אז הבנתי אהבה
|
|
מאז שאין אותנו יש לי פצע במחברת
|
|
השמש התפטרה פתאום באמצע המשמרת
|
|
כמה זה דוקר כשאת נשברת
|
|
וכמה שאני אוהב
|
|
הלב שלי עלה על הרכבת
|
|
למעלה ולמטה בסיבוב
|
|
לופ ועוד לופ ואז שוב
|
|
לופ ועוד לופ ואז שוב
|
|
זה לא יכול להיות יותר עצוב
|
|
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
|
|
בין גבר לגברת שעיוורים לאהבה עיוורת
|
|
אוכלים ביחד ערב, עוברים ביחד דרך
|
|
מתים בפנים כדי לא לשבור מסגרת
|
|
לכוד בתוך עצמי והשעון שלך ביולוגי
|
|
עברתי על כל הבלוגים
|
|
מתוסכל מקשר טוב
|
|
הלכו על פסיכולוגים
|
|
ניסינו להדביק את מה שלא ניתן
|
|
עכשיו כשהודעות באות דמעות באות איתן
|
|
סוף עידן, עוד מטען
|
|
הלב שלי עדיין על פינג'אן
|
|
אני מרגיש אותך בוכה מפאקינג כאן
|
|
לא נרדם, לא נרדם, שומע כל יתוש
|
|
מפחד שתכנעי לאיזה דוש
|
|
קשה לי לדמיין אותך בבית הנטוש
|
|
אבל הכל עדיף, הכל עדיף על הייאוש
|
|
כי מגיע לך הכל, בלי סבבה או סביר
|
|
והגיע לך הכל כשנתתי לך אוויר
|
|
והקיץ עוד יבוא, הלב אולי יפשיר
|
|
את תמיד רצית שיר, תמיד רצית שיר
|
|
וכמה שאני אוהב
|
|
הלב שלי עלה על הרכבת
|
|
למעלה ולמטה בסיבוב
|
|
לופ ועוד לופ ואז שוב
|
|
לופ ועוד לופ ואז שוב
|
|
זה לא יכול להיות יותר עצוב
|
|
אנ'לא רוצה להיות יותר עצוב
|
הודפס ב -
