רק שהרוח לא תיקח אותך ממני |
שהסופה שמתקרבת לא תבוא |
המחשבה הזו שלא נמות ביחד |
לא נותנת לי לחיות |
ושהלילה יהפוך טיפות של אושר |
ונרדם על הספה שבסלון |
ונחכה עד שיגיע בוקר |
עם הגשם הראשון |
וכשילך הפחד תיכנס תקווה |
ומה שרק חלמתי באמת קרה |
ואז יציף האושר את מדרכות העיר |
ובמקום לבכות אני אתחיל לשיר |
אל תעלמי עכשיו כי כבר כמעט הצלחתי |
לדמיין אותך קרובה אלי היום |
מה שהיה מזמן האם ישוב עוד פעם |
ואולי זה רק חלום |
וכשילך הפחד תיכנס תקווה |