אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| קשות מאוד הן מילותיך |
| ובתוכך קורעות אותך |
| איש לא יבין רגשותייך |
| איש לא ירים לך מסך |
| לילות קרים את עוברת |
| ויצועך שומם כל כך |
| גם הנשמה מסוגרת |
| כי אין לך איש כאן בכרך |
| את נשמתך את נתת |
| את גורלך את קשרת |
| אהבת וידעת |
| כי זה לא זה מה שחשבת |
| מעבר: |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
| מעבר: |
| עם הרגשות את נפתלת |
| כל השנים עוברות לך כך |
| לתוך רשתך את נופלת |
| ולא יוצאת מן הסבך |
| בתוך ליבך את יודעת |
| כי יש פתרון לכל דבר |
| אך לשכלך לא שומעת |
| הרי בחרת בלב נשבר |
| איך אפשר כך להיות |
| מה צריך עוד לקרות |
| הן כל הדמעות |
| באשמתך תמיד יורדות |
| מעבר: |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
| כך חולפות שנים ללא תקווה |
| כך אין כל תכלית לאהבה |
| כך לבך הולך בדרך |
| המובילה ללא כלום |
| ובשביליה אין מאום |
