פתיחה: |
ממרחבים נישא הגל פרוע |
ים מלחך את כף רגלך |
ובצמתך שוב תשחק הרוח |
ותזמר את שמך |
הקשיבי איך מעל שחפים |
ישיקו הכנפיים |
ונותר רק הד קולך |
מעבר: |
במדרונות חפזו פרחים לפרוח |
לך כלנית בשערך |
ועם האביב מיהרת גם את לברוח |
ואין יודע איך |
הביטי איך הברוש מעל |
מניע הצמרת |
ונותר רק הד קולך |
מעבר: |
כל השירים מצאו רכם הערב |
מן הנירים אל סף ביתך |
וכל תקוותי היו איתן לטרף |
כי לא פתחת דלתך |
הביטי איך כוכב קורץ |
אלייך משמיים |
ונותר רק הד קולך |
מעבר: |
כל הגלים נשקו לחוף ברוח |
כל הימים נשאו דמותך |
ורק צמתך על הכתף ברוח |
תשמע המיית ליבך |
הקשיבי איך מן המשעול |
קורא התן לערב |
ד |
ונותר רק הד קולך |
סיום: |