פתיחה: |
עינייך כה שחורות |
אך מאירות וזוהרות מאוד |
הכל אפל סביב |
כי רק אותן אני יכול לראות |
ושום-דבר לא מעניין בכלל |
הכל רחוק ומתלחש בגלל |
קסמי עינייך השחורות |
וניצוצות לאלפים אראה |
כמו לפידים הבוערים בליל |
כמו כוכבים שמתנפצים פתאום |
אל תוך ליבי אשר ייהום |
כל הזרמים שמעבירה ידך |
והתחושות אשר באות ממך |
קורצים אלי בשלל כל האורות |
מתוך עינייך השחורות |
השיר כל-כך שקט |
ומספר על כל מה שרוטט |
ומגלה לי את |
אשר אומרות עינייך הקסומות |
ושנינו כאן כל כך לבד-לבד |
כל השאון אשר סביב אבד |
נותרו עינייך השחורות |
וניצוצות לאלפים אראה |
כמו לפידים הבוערים בליל |
כמו כוכבים שמתנפצים פתאום |
אל תוך ליבי אשר ייהום |
כל הזרמים שמעבירה ידך |
והתחושות אשר באות ממך |
קורצים אלי בשלל כל האורות |
מתוך עינייך השחורות |