פתיחה: |
מרפסות על כתפיו |
על גבו מתחלפים רמזורים |
הסתכל בכיסיו |
תגלה פרצופים מוכרים |
הוא מניע מרפק |
מכונית יש לו על השרוול |
מן הצל מזנק |
על בטנו הרחוב שממול |
לפעמים הוא זוהר |
בצבעים שעושה בו האור |
וממש מסנוור |
מי שבא מלפנים מאחור |
הוא פוסע אט אט |
הוא נחוש בדרכו וזהיר |
די באבן אחת |
שתבדוק עד כמה הוא שביר |
וכולם צועקים ראית? |
וכולם קוראים תביט |
וכולם שואלים מיהו |
האיש בחליפת הזכוכית |
הוא פוסע זקוף |
אנשים פוערים את פיהם |
מן הגוף השקוף |
מבטם משתקף בפניהם |
הוא חולף בחוצות |
על פניו יש חיוך שברירי |
ועיניו נוצצות |
כמו שני פנסים מאירים |
וכולם צועקים ראית? |
וכולם קוראים תביט |
וכולם שואלים מיהו |
האיש בחליפת הזכוכית |
מעבר: |
כשהלילה יורד |
הירח עולה בליבו |
המואר הבודד |
בחשמל הרוקד מסביבו |
מעבר: |
הוא יודע זאת טוב מכולם |
הוא יודע הכי הכי |
הוא יודע |
וכולם צועקים ראית? |
וכולם קוראים תביט |
וכולם שואלים מיהו |
האיש בחליפת הזכוכית |
וכולם צועקים ראית? |
וכולם קוראים תביט |
וכולם שואלים מיהו |
האיש בחליפת הזכוכית |
מעבר: |
x4 |
סיום: |