נועה נולדה בשדה בין דשא לאבן |
נועה הייתה כמו אגל של טל |
חרצית היא קטפה בשדה ומן הכותרת |
תלשה עלעל עלעל |
כן או לא, כן או לא |
אלף שירים ושיר נועה |
כן או לא עלעלי |
כן או לא או אולי |
נועה הובילה אותו בין דשא לאבן |
נועה נשקה לו עם רדת הטל |
והוא בעיניה שלה הציץ חרש חרש |
ובלא מילה שאל: |
כן או לא.... |
נועה הרחיקה נדוד מדשא מאבן |
מתלתליה נמחה לו הטל |
ומאה חרציות השדה צופות אחריה |
וכל עלה ישאל: |
כן או לא.. |
נועה היא שם בשדה בין דשא לאבן |
שיר אחרון מזמר לה הטל |
וכל חרציות השדה יפות הכותרת |
בוכות עלעל על על |
כן או לא, כן או לא |
אלף שירים ושיר נועה |
כן או לא עלעלי |
שבה נועה אלי |