פתיחה: |
תראי אותי, קצת משחרר |
במלחמה כזאת אין מנצחים באמת |
נושם את השקט שאחרי הסערה |
בלב בריא, בגוף נשבר |
אדם אינו נולד להסתפק בשום דבר |
חיים כאלה הם שיעור כואב נורא |
כי הם חושבים שלא תמיד נכון להילחם |
אבל עדיין אין לנו מקום |
שבו אפשר לנוח |
בשיגעונות, אני זוכר |
רחוב מלא באנשים שלא חיים יותר |
רוצים ללכת לאיזו עיר רחוק מכאן |
ואת עצמי אני שואל |
לכל אחד יש את הסיבה שלו להיבהל |
האם זה שקר או אמת קצת מוזרה |
כי הם חושבים שלא תמיד נכון להילחם |
אבל עדיין אין לנו מקום |
שבו אפשר לנוח |
והם חושבים שלא תמיד נכון להילחם |
אז איך עדיין אין לנו מקום |
שבו אפשר לנוח |
מעבר: |
כי הם חושבים שלא תמיד נכון להילחם |
אבל עדיין אין לנו מקום |
שבו אפשר לנוח |
סיום: |