Am* (Amadd(b5)) = X01210 |
פתיחה ומעברים: |
פתאום מוצא את עצמי |
בדרך לסוף העולם |
פתאום מוצא את עצמי |
כמעט נעלם |
בינתיים שותק ורק מתאפק |
כי אין לי ממש לאן למהר |
חוזר למולדת שכולה |
מעבר |
הגעתי לכאן כמו כולם |
מחוסר ברירה ומפחד ישן |
עד שייפרע |
עוד פורען |
הקורבן יחשוב שהוא תליין |
השיירה עברה לא שואלת אף אחד |
הקרקס הזה לא משאיר סימן |
מעבר |
ילדים מפוטמים וזקנים שלא למדו |
המטיף החירש והקוסם השקרן |
קורעים קריעה ותוקעים כף |
ואומרים שעכשיו זה הזמן להתעורר |
ואני עושה את עצמי עיוור |
וכך זה נמשך שעות |
מעבר |
בראש השולחן יושב לו האב |
ורוח הקודש מעליו |
הוא מאמין ונשאב אוכל ונשכב על הספה |
הוא טעון בפסוקים, עסוק בפרטים, |
מתקמט וקמל |
עושה את עצמו מתפלל |
על הלחם החי, על הבשר המת, |
על הפרי שיצמח על הגשם שירד |
אבל האדמה לא נותנת צ׳אנס אחד |
השלווה הזאת מושכת את הזמן |
זה עסק מלוכלך ואני נכנס אליו |
בעיניים פקוחות |
הגולם קם על היוצר, |
הגולם קם על היוצר |
תשע בבוקר הגולם עוד לא מתעורר |
הכל ייזכר והכל מצטבר |
והחור הרעב רק רעב וגדל |
ואני... מעדיף להשתכר |
ולא שנהיה לי טוב |
לא שנהיה לי טוב |
השיירה עברה, לא שואלת אף אחד |
ואתה לא משאיר סימן |