פתיחה: |
והם אמרו לי שנסעת |
ושאת בטח לא לבד |
שבניו יורק הכול גדול |
בכל סיבוב שומעים שם ג’אז |
ואיך הדמיון דוהר |
מתפזר כי אין ברירה |
ושוב יורד בגלויות |
כיוון קרית המלאכה |
ואת יודעת איך אני |
אני אף פעם לא נכנע |
ברגעים החלשים |
שוכב כותב שורף מרווה |
ואז כמו עוגן משוחרר |
אני שוקע בתנופה |
אל זיכרון יפה שלך |
אל מחשבות על אהבה |
אם פעם תזכרי בי |
ואולי כשתחזרי אז |
נמצא לנו עוד יום אחד להיות |
רק טעם שנותר בי |
כמו סופה מן המדבר באת |
ועכשיו את רחוקה |
ובלילות הראשונים |
אני חיפשתי לי אישה |
או מנגינה שתלווה אותי |
השתקפויות של אהבה |
זוכרת הודו הזיות |
מה שהפכנו להיות |
עם איזה שאמן מקומי |
איך את טיפלת בי כמו תינוק |
עד שנגיע לקצה |
עד שנתפוס לנו שלווה |
עד שנסלח כבר באמת |
עד שנחזור לאהבה |
ושמש בוקר יום שישי |
כל בתי הקפה מלאים |
ואני חי קצת בשבילך |
עובר בשוק קונה פרחים |
אם פעם תזכרי בי |
ואולי כשתחזרי אז |
נמצא לנו עוד יום אחד להיות |
רק טעם שנותר בי |
כמו סופה מן המדבר באת |
ועכשיו את רחוקה |
מעבר: |
ואז כמו עוגן משוחרר |
אני שוקע בתנופה |
אל זיכרון יפה שלך |
אל מחשבות על אהבה |
אם פעם תזכרי בי |
ואולי כשתחזרי אז |
נמצא לנו עוד יום אחד להיות |
רק טעם שנותר בי |
כמו סופה מן המדבר באת |
ועכשיו את רחוקה |
סיום: |