פתיחה: |
הגיע הזמן להאמין שריבון העולמים |
נותן לנו חירות לחיות את החיים |
הכי יפים |
אולי סוף סוף נבין שכולנו חופשיים |
וזה רק אנחנו המשעבדים את |
עצמנו |
אז שכל אחד יקום ויהיה מושיע |
ויגאל עצמו מידיו |
אם רק נסתכל אחורה |
נראה שהדבר שבורחים מפניו |
זה רק עלה הנידף ברוח |
אך הדגים שוחררו חזרה |
אל הים הפתוח |
ממשיכים להסתובב שם סביב עצמם |
והציפור שיצאה משביה |
מפחדת לפרוש כנפיה |
אך הדגים ששוחררו חזרה |
אל הים הפתוח |
ממשיכים להסתובב שם סביב עצמם |
והציפור שיצאה משביה |
מפחדת לפרוש כנפיה |
עבדים היינו היינו עבדים |
היינו עבדים |
עתה בני חורין עתה בני חורין |
בני חורין, בני חורין |
למה אנו מחכים? |
הגיע הזמן להאמין שריבון העולמים |
נותן לנו חירות |
לחיות את החיים |
הכי יפים |
אולי סוף סוף נבין שכולנו חופשיים |
וזה רק אנחנו המשעבדים את |
עצמנו |
אז שכל אחד יקום ויהיה מושיע |
ויגאל עצמו מידיו |
אם רק נסתכל אחורה |
נראה שהדבר שבורחים מפניו |
זה רק עלה הנידף ברוח |
מעבר: |
אך הדגים ששוחררו חזרה |
אל הים הפתוח |
ממשיכים להסתובב שם סביב עצמם |
והציפור שיצאה משביה |
מדוע לא תפרוש כנפיה? |
סיום: |
עתה בני חורין עתה בני חורין |
בני חורין, בני חורין |
למה אנו מחכים? |
הגיע הזמן! |