אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| פתיחה: |
| אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה |
| הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה: |
| צדיקים מלמדים לה דיני יראים |
| לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים |
| עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט |
| צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות |
| קרסולה העדין בפוזמק הארוך |
| על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך |
| שערה הארוך, הגולש ויורד |
| נאסף והושפל וכלאוהו כעת |
| במטפחת שביס נאנק מתפרץ |
| והרבי אומר שצריך לקצץ |
| מבטה אור אחר, |
| לא עוד גיץ וברקים |
| נאלמה לשונה שידעה תפנוקים |
| ושפתיה רכות ונעות בתפילה |
| מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה |
| מאושר הספרון שאוחזת ידה |
| בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה |
| בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף |
| היושב במרומים בודאי מזדקף |
| וכעת לשי דוך הוציאוה לשוק |
| ואני הנגזל מרומה ועשוק |
| חילוני עד כאב ואוהב כמאז |
| הותירו אותי מחוץ למכרז |
| והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט |
| בין סדיני הרכים, לעונג שבת |
| ואני האומלל, מה אוסיף לדבר |
| לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר |
