שבעים שנה במכונית אני נוסע ומביט |
על מה היה ומה נהיה |
ואיך נפשי עוד הומיה |
מהמצדה של הזריחות ,ירושלים בסליחות |
מחוף כנרת ואכזיב |
מהמסיבות של תל אביב |
אבי חלם והתפלל , לחיות בארץ ישראל |
היום ילדי אותי שואל |
מה הסיפור של ישראל |
כאן זה בית, כאן זה לב |
ואותך אנ'לא עוזב |
אבותינו- שורשים |
ואנחנו הפרחים, המנגינות |
שבט אחים ואחיות |
אותה שכונה, אותו רחוב |
תריסר בנים של יעקב |
אוספים ביחד נדודים |
בתוך תרמיל געגועים |
אדם הוא נוף מולדתו |
חורט קווים בכף ידו |
בין התפילות לנדרים |
ריחות פרדס של הדרים |
ובעיניה של אימי |
תמיד אמצא את מקומי |
על הגיטרה מתנגן |
ניגון עתיק שמכוון |
כאן זה בית |
כאן זה לב |
ואותך אנ'לא עוזב |
אבותינו- שורשים |
ואנחנו הפרחים, המנגינות |
שבט אחים ואחיות |
מבראשית הכל תפור |
טלאים טלאים של הסיפור |
כמו שתי מילים- להתחבר |
בחוט זהב של משורר |
אני מכאן אני שייך |
וכל חבר שלי כמו אח |
את הפועמת בלבבי |
אני מזרח-מערבי |
כאן זה בית כאן זה לב |
ואותך אנ'לא עוזב |
אבותינו- שורשים |
ואנחנו הפרחים, המנגינות |
שבט אחים ואחיות |
כאן זה בית כאן זה לב |
ואותך אנ'לא עוזב |
אבותינו- שורשים |
ואנחנו הפרחים, המנגינות |
שבט אחים ואחיות |
שבט אחים ואחיות |