אין גירסה קלה
הצג גם אקורדים
| שעון מעורר צלצל, ליליאן חייכה |
| זה היה אתמול, כמו בעולם אחר |
| שעה שהיא סוחטת תפוזים למיץ |
| היא אומרת: אני מקווה שלא תאחר |
| אחר כך אני אורז את התרמיל |
| שותה עוד כוס קפה ואומר שלום |
| שעת בוקר מוקדמת באנטוורפן העיר |
| אני מרגיש נפלא, כמו בחלום |
| בחור צעיר עובר במכונית כחולה |
| עוצר. אני עולה, אומר תודה |
| לאן, הוא שואל. לא חשוב, אני עונה |
| לאמסטרדם, הוא אומר. שיהיה |
| אני נרדם בזמן הנסיעה |
| הוא מעיר אותי, אומר זה המקום |
| המון אנשים הולכים ברחובות |
| אני עייף, חונק לי בגרון |
| כן, זוהי העיר וזוהי השעה |
| וזה הוא הגן וזאת הממלכה |
| אבל אני רעב, אין לי עבודה |
| מעבר: |
| בחורה חמודה אומרת לי ברחוב |
| שמע, אני אוהבת אותך |
| הו יופי, אני חושב, כן, סוף כל סוף |
| אחת כך סתם עלי נדלקה |
| אחר כך היא אומרת שגם ישו בעניין |
| ושיש לו איזה מועדון בעיר |
| אני הולך לשם עם תקווה לארוחה |
| ומקבל הצעת ביטוח חיים |
| אם בו תאמין תהיה תמיד שבע |
| בעולם הזה, וגם בעולם הבא |
| אני עושה חשבון - הראש או הקיבה? |
| ישנו מקום בעיר שקוראים לו פרדיסו |
| שם רואים את האנשים היפים |
| בכניסה מתברר לי שזה עולה קצת כסף |
| ואני לא העני היחידי |
| לכן אני מתפלח פנימה |
| עם בחור שקוראים וולפגנג |
| משחקים פינג פונג בין אורות אדומים |
| המון עשן, ואנשים זרוקים |
| וולפגנג שואל: האם אתה סטודנט? |
| אני אומר לו שלא, אני ככה סתם |
| מה זה סתם, הוא שואל היום פה, מחר שם |
| אחר כך בחוץ יושבים על איזה גשר |
| חולמים על לחם רך ועל אישה |
| תחשוב הוא אומר לי, שהבתים זה מעוגות |
| והמים בנהר זה קוקה קולה |
| כשאני משתין לתוך המים |
| וולפגנג מביט בי בעצבות |
| לא טוב, הוא אומר, הרסת את הקולה |
| לבנות חלום חדש זה לא פשוט |
| תקועים בדממה ברחובות מתים |
| פליטים של שנות השישים |
| חיים באגדות ואחר כך כותבים |
