פתיחה: |
בסתיו ההוא הכול נגמר |
חיפשתי נשמה קרובה |
גופי הרגיש נורא רעב |
מזמן הפסקתי להתאהב |
אדם הולך ומתבגר |
יוצאות לו כבר שיני בינה |
ספק בודד ספק חיוור |
מתיישב על ספסל שבגינה |
תוך חיפוש רחוב, על שם חכם |
עושה סיבוב פרסה לים |
פתאום מוזר לראות אותך |
זרועות פתוחות חיבוק מושלם |
כמו ציור של זוג אבוד |
עומדים מחובקים ברחוב |
כי צריך זמן וסבלנות |
להפוך את עלי התות למשי טוב |
מחמל נפשי, צועקת את |
זוכר צלקת על היד |
מחמל נפשי, אומרת את |
שערך נהיה לבן כמעט |
יורדים בשביל המסוכן |
לשעבר היה פה ים |
לא אל תישרפי את הגשרים |
כמו באגדות של מבוגרים |
אם אצרח האהבה תצא |
אם אברח חכי לי בקצה |
ואם אבכה מה יצא לי מזה |
אם אשתגע - אתבזה |
כבר לא ידעתי איפה אתה |
כבר לא שמעתי איפה את |
על אופניי המדוושות |
פתאום הופעת לי בחצות |
מחמל נפשי, שוב צועקת את |
זוכר צלקת על היד |
מחמל נפשי, אומרת את |
שערך נהיה לבן כמעט |
יורדים בשביל המסוכן |
לשעבר היה פה ים |
לא אל תישרפי את הגשרים |
כמו באגדות של מבוגרים |
מעבר: |
אחרי תאוריות מופשטות |
שהכל זה מלמעלה עוד |
שהארץ כבר איבדה זהות |
שקשה לתקן את הטעות |
מצאתי לי אותך פתאום |
רגשות קרים הפכו לחום |
מחמל נפשי הכול ניפתח |
חזרנו שוב להיות ביחד |
מחמל נפשי, שוב צועקת את |
זוכר צלקת על היד |
מחמל נפשי, אומרת את |
שערך נהיה לבן כמעט |
יורדים בשביל המסוכן |
לשעבר היה פה ים |
לא אל תישרפי את הגשרים |
כמו באגדות של מבוגרים |
סיום: |