פתיחה: |
שוב זה מתקרב, זה עצוב אני חושב |
על מי ומה אני בעצם |
שוב הכל עלי, זה תמיד סיפור חיי |
האהבה שלי לגשם |
שוב הכינורות מנגנים לי בתורות |
זה דיכאון שיש בו קסם |
בית בדממה, עם פצעים בנשמה |
אני משאיר עליה כתם |
אבל למה בימים הכל שקט |
ובלילות אני נשבר |
וכל המחשבות הכי קשות |
תמיד באות כשמאוחר |
ואיך אצל כולם כל יום שונה |
אצלי תמיד אותו דבר |
תמיד אותו דבר |
מעבר: |
שניים בודדים, בלילות מסתובבים |
ואז חושבים על זה בבוקר |
קצת מפחדים, אהבה של ילדים |
עוד נשלם על זה ביוקר |
שוב בנפילות, מחפשים מילים טובות |
אבל לא מרימים ידיים |
שניים עייפים, כל היום מרחפים |
עם הבטחות עד השמיים |
אבל למה בימים הכל שקט |
ובלילות אני נשבר |
וכל המחשבות הכי קשות |
תמיד באות כשמאוחר |
ואיך אצל כולם כל יום שונה |
אצלי תמיד אותו דבר |
תמיד אותו דבר |
מעבר: |
תמיד אותו דבר |
מעבר: |
x2 |
אבל למה בימים הכל שקט |
ובלילות אני נשבר |
וכל המחשבות הכי קשות |
תמיד באות כשמאוחר |
ואיך אצל כולם כל יום שונה |
אצלי תמיד אותו דבר |
תמיד אותו דבר |