פתיחה: |
על דרך שיר ביום של סתיו |
ראיתיה לראשונה |
ומיד ידעתי שנלכדתי בסבך שחור שערה |
למרות הסכנה המשכתי ללכת |
לאורך קסם שיר |
ואמרתי לי, לו שחור כמו עלה ינשור |
שהבוקר שוב יאיר |
על דרך שיר |
היא לקחה אותי גבוה מעל הזמן |
ואני לה נתתי את כל מה שידעתי |
וגיליתי את סוד הסימן |
לא חסכתי בצליל לא חסכתי בצבע |
לא חומר לא בד או מכחול |
וכל כך התאהבתי בדמות שיצרתי |
עד שיצאתי איתה במחול |
ועכשיו היא עוזבת |
היא חייבת לעוף |
לפני שאור יום יעלה |
עם השמש תמצא אותה בין זרועותי |
כנפיה יפלו כעלה |
היא פתאום נעלמה והותרתי לבד |
את שמה עד היום לא אדע |
כשצלעתי ידעתי הכאב יישאר |
במקום בוא בי היא נגעה |